הרב יוסף מנחם בן הרב נחום הלוי היימליך הי"ד בקריאה לחיזוק האמונה, גמילות החסדים וניצול הזמן היקר

בשבוע הקרוב יחול יום הזכרון לר' יוסף מנחם הלוי היימליך, המכונה ר' מנדל'ה קאראדר, אשר נספה במחנות בי"ג בכסלו תש"ד.

הוא (הרה"ק רבי מאיר פרעמישלאן זי"ע) היי אומר על דברי רש״י פרשת לך לך: "ואגדלה שמך – זח שאומרים אלקי אברהם וכו',  יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר "והיה ברכה" – בך חותמין ולא בהן. ואמר הקדוש הנ״ל, דידוע אברהם מדת חסד שהיה עיקר עוסק בגמילות חסדים וצדקה. ויצחק היה עבודתו פחד ויראה,  ליהרב יוסף מנחם היימליך הי"דרא מלפניו יתברך שמו, ויעקב – תפארת תורה לדבק בשרשי תורה, שהיא כלול מכל המדות, כמו שכתוב "ויעקב איש תם יושב אוהלים". והנה הם היו מרכבה קדושה  לשלשה מדות הקדושות, וזה אלוקי אברהם. והנה הבורא עולמים קיים עולמו על שלושה עמודים שהם תורה ועבורה גמילות חסדים, כעצם הג' מדות חג"ת (=חסד, גבורה ותפארת) שהם מדות השלשה השלשה אבות אברהם יצחק ויעקב.

אמנם הצופה ומביט עד סוף כל הדורות לפניו נגלו תעלומות בדור האחרון בעוקבא דמשיחא ששני עמודי עולם ירופפו, היינו תורה ועבודה. יום יום ממעט והולך ואין העולם מתקיים אלא על עמוד של גמ״ח שזה קל ביותר. אפילו אס טרוד בעסקיו יוכל לקיים מצות צדקה אפילו באמצע עסקיו. וזה שאמר "יכול בכולן יהיו חותמין" – פירוש חתימות הדורות יהיו בכולן חותמין, היינו תורה ועבודה גמילות חסדים, על זה אמר "בך חותמין, ולא בהם". והמשורר בתהלים מביט גם כן לסוף הדורות ואמר "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", והלילה הוא זמן גלות דהעולם חשך בעד כל אחד ואחד, וצריך לחזק ביותר באמונה…

וצריך זהירות יתירה שלא יכשול ח"ו בדבר עבירה, כמו אחד שעמד ובידו חרב חדה, בוודאי זהיר בעצמו מאד מאוד. כן צריך לזהור שלא יסיח דעתו מציווי ואזהרות אשר מוטל עליו להיזהר מהם. וממילא אם מחזיק עצמו בזה היסוד, הוא האמונה, אז בא יבא ברנה לגמילת חסדים, שהוא האחרון החביב בשלשה עמודי העולם ויגמול חסד עם נפשו האומללה אשר היא בגוף העכור כגר בארץ נכריה,  ותעה כשה אובד וכל תשוקתה וחפצה שתשיב בזמן המוקדם.

ויש לרמז בקרא "לא תונו את הגר", היא חלק אלוקי ממעל, אשר היא כגר בארץ נכריה, לא תונו אותה. אם אתה פונה עצמך רק לגוף, בזה אתה תונה הנשמה. רק תגמול חסד עמה ותרחם עליה, ואל תתייאש ממנה. ותתפלל אל ד׳ שייתן לך כוח ושכל איך תגמול חסד עמה אז "והיה… אשמע צעקתו כי חנון אני", כי גם הוא, יתברך, רוצה בזה לגמול חסד עם בריותיו.

ואמשול לך משל איש אחד רוצה ללמוד איזה אומנות וכדומה אשר הוא צריך לעמוד לניסיון לזמן קרוב, בוודאי יחוס וימהר בלימודו, וכל עת ורגע יקר אצלו וחס עליהם שלא יגעו חס וחלילה. וכל מחשבותיו ועסקיו רק על לימודו יהלוך שלא ייבוש ויכלם בעת עמדו על נס, כי נחוץ לו מאד, כי החיות  שלו תלוי באומנות זו שלמד.

כן הדבר הזה צריך מאד מאוד לחוס על הזמן אשר נתן לו הבורא, "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", לאיזה זמן צריך לבא לעמוד לניסיון ולתן דין חשבון למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, על כך חוס ורחם עליך ועל נשמתך, היא אוצר חביב מכל, ואל תבהל זמנך בהבל וריק בדברים של מה בכך. וכבר אמר החכם יקר מציאות הזמן.

מתוך הקדמת החיבור  "ראשית אמונה" מאת הרב מנחם יוסף היימליך ממשקולץ, המובא בספר "שלשה ספרים נפתחים"

מאמר על תולדותיו – פורסם במאור וזכרון בספר

וראה: הגה"ק מרן מנחם יוסף הלוי היימליך זצוק"ל הי"ד, ספר תולדות האדם הגדול בענקים הקדוש רבי מענדיל'ע קאָראַדער זי"ע

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s