מדוע לא תקנו כוס חמישית כנגד "והבאתי"/ הרב אברהם הי"ד ב"ר דב שפירא

(ו'-ו') והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' והצלתי וגו' וגאלתי וגו' (ז')  ולקחתי אתכם וגו' (ח') והבאתי אתכם אל הארץ וגו'.

על מאמר חז"ל [פסחים צ"ט ב'] ולא יפחתו לו מארבעה כוסות, כתב רש"י ז"ל, והוא מהמדרש רבה דהארבעה כוסות נתקנו, כנגד הארבעה לשוני גאולה, האמורים בפרשת וארא פה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, ע"כ.

וקשה לי, מדוע לא תקנו חז"ל, גם כוס חמישי, כנגד הלשון: "והבאתי" אתכם, דהלא עיקר תכלית הגאולה, היה רק, כדי להביאנו אל ארץ אבותינו, ועתה אם חקנו חז"ל כוסות כנגד הגאולה, שהיתה רק הכנה לביאת הארץ, על אחת כמה וכמה שהיה להם לתקן כוס כנגד ההבאה לארץ בעצמה, שהיא העיקר, וכי יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?

אכן נראה בס"ד, לתת טעם נכון לזה, דמשום הכי לא תקנו חז"ל כוס חמישי, כנגד הלשון: "והבאתי" אתכם, לפי שההבטחה הזאת באמת לא  נתקיימה ביוצאי מצרים, כי מתו כולם במדבר, ולא באו לארץ, ואף גם בניהם, שיירשו את הארץ, לא ארכה ישיבתם שם, כי נגעלו משם שתי פעמים, בגלות בבל ובגלות החל הזה בעוה"ר.

אבל גאולת מצרים, נתקיימה בדור המדבר, ונמשכת לעולם, כי על כל פנים למצרים לא נגלו עוד, ולא ישובו שמה לעולם, כדכתיב [שמות י"ד י"'ג] כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, לכן שפיר תקנו חז"ל כנגדם כוסות.

ואין להקשות, דהלא לפי מסקנת חז"ל [סנהדרין ק"י ב'], יעמדו אנשי דור המדבר בתחייה המתים, ואיתא במדרש, שמשה רבינו עליו השלום יביאם לארץ, וא"כ הדרא קושיתי לדוכתא, מדוע לא תקנו רז"ל כוס חמישי, כנגד הלשון "והבאתי" אתכם, דהא סוף סוף, תתקיים ההבטחה הזאת, ותמשך לעולם, ביוצאי מצרים עצמם, כאשר נתקיימה בהם הגאולה?

אולם באמת לא קשיא מידי, דמבואר בספר חק יעקב, בשו"ע הלכות פסח סי' ת"פ סק"ו, וזה לשונו: ונוהגין במדינות אלו, למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא ע"כ, ולא נתן למנהג זה שום טעם וסמך.

ועתה יש לומר, דזה באמת הוא הטעם, של מנהג הזה, שמוזגין כוס חמישי, לפי שהוא כנגד הלשון "והבאתי" אתכם, שיתקיים במהרה בימינו בדור המדבר. — ומה שלא תקנו ברכה על כוס זה, הוא, כי הברכות לא נתקנו, אלא על הארבעה לשונות של "גאולה", שכבר נתקיימה, אבל לא כנגד הלשון "והבאתי", שיתקיים לעתיד, ודו"ק כי נכון וברור בעזה"י.

(חסד לאברהם, לפרשת וארא)

הרב אברהם ב"ר דב שפירא מגאלאנטה צ'כוסלובקיההרב אברהם ב"ר דב שפירא (נילוב, 1876- אושוויץ, 1944) מצאצאי רבי פינחס מקוריץ. משנת תרס"ג ממלא מקום אביו ברבנות בנילוב שבחבל בוקובינה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד במקומות שונים עד שקבע מושבו בעיר גאלאנטא, סלובקיה. בשנת תרצ"א התגורר בפרסבורג, ובתרצ"ט חזר לגאלאנטא. חיבר את הספרים דברי אברהם, חסד לאברהם, רשפי אש, ברכת אברהם עה"ת וברכת אברהם על הש"ס.

בהסכמות הנלהבות לספריו מרבנים אדירי תורה הוא זוכה לתארים: הרב הגדול בתורה ויראה טהורה, המאוה״ג בנש״ק חסיד ועניו גזע קודש מחצבהו, נצר מגדולי דור אנשי צורה, הגאון המפורסם לתפארת, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים וכו'…

מעט מתולדותיו ניתן לדלות מהקדמתו לספר רשפי אש:

הקדמה.

יתברך הבורא וישתבח היוצר, שהחייני והגיעני לזמן הזה, להוציא לאור עולם, ספרי "רשפי אש" על תהלים, כי אך זה חלקי מכל עמלי, בעולם השפל, בעמק הבכא הזה. אם אמרתי אספרה כל הצרות והתלאות׳ שחלפו עלי עד היום הזה, תקצר היריעה מהכיל. כמה מחלות אנושות עברו עלי, ולא פעם אחת, כבר אמרו הרופאים נואש. ובימי המלחמה הנוראה, מלחמת העולם, כאשר הלכתי נדוד׳ עם הפלטים, מפני חמת המציק, חיל הרוסים, הרשעים הארורים, אשר רצחו ושדדו, אכלו את יעקב ואת נוהו השמו, אז רבת שבעה לה נפשי, צרות צרורות, צוקות ובהלות, עד אין מספר. גולה אחר גולה נגליתי, ונגרשתי מהוני ומביתי, ולא מצאתי מנוח, עד אשר באנו הנה, עירה גאלאנטא יע"א.

וגם פה לא שקטתי, לא שלותי ולא נחתי, ויבוא עלי צרת חוסר פרנסה, וצער גידול בנים, ואבדתי את בני הבחור המופלג בתו"י כמ' ישראל ע"ה, והאחרון הכביד, עוד עיני עיני יורדות מים, אזכרה ואשפכה עלי נפשי, כי לוקח ממני מחמד עיני, וביום כ"ד תשרי תרצ"ג, מתה עלי בתי הצדקת המפורסמת במעשיה הטובים, ובפרט בקיום מצות כיבוד אב ואם, בכל לבה ובכל נפשה, ממש לא קם כמוה, כמפורסם לכל, נפש יקרה, מרת חיה שרה נ"ע, תנצב"ה. צדיק אתה ה׳ וישר משפטיך. כל משבריך וגליך עלי עברו, וכל גל וגל שבא עלי, נענעתי לו ראשי.

ובכל זאת אודה ה׳ מאד בפי׳ ובתוך רבים אהללנו, כי גבר עלי חסדו, ובחמלתו עלי הערה עלי רוח ממרום, וזיכני לראות נפלאות מתורתו, ולחדש בס"ד חידושים קרובים אל האמת, וכבר מצאו ב"ה חן בעיני חכמי דורנו, ומקום הניחו לי אבותי להתגדר בו.

ואקוה לאל, מלך יוצר כל, המשלם מדה כנגד מדה, כי בזכות אשר תמיד שקדתי בזהירות יתירה, לאמור ולכתוב כל דבר בשם אומרו, וכאשר חדשתי איזה דבר. בינותי מהר בספרים, חיפוש אחר חיפוש, פן כבר קדמני אחר, בזכות זה, אגורה באהלך עולמים, וכדרשת חז"ל [יבמות צ"ו:] וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא יהי רצון מלפניך, רבונו של עולם, שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז, ועל ידי זה יתוקן גם נר"נ שלי בעוה"ב, ויהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל.

אבי שבשמים! הלא לפניך גלוי וידוע, כי לטובה כוונתי בחיבורי זה כדי לקיים בזה המצוה הגדולה והיקרה, מצות ת"ת דרבים, דעדיפא מכל המצות, כמ"ש הרא"ש ז"ל בפרק היה קורא, דדוחה מצות עשה דק"ש בזמנה, וכדי לעורר ולהלהיב את לבות צעירי עמך בית ישראל לתורתנו הקדושה, ויגדיל חורה ויאדיר, לכן אליך ה' אקרא, אנא ה', רחם עלי, והסר מעלי נגעיך, חזקני ואמצני, וברכני בזקנה ושיבה ברוכה, והושיעני בחסדך, שאזכה להוציא לאורה עוד חבורים, וזאת התורה לא תמוש מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם.

ועיני נשואות השמים, שיברך את נות ביתי, אשתי הצנועה והתמימה, אשת חיל, מרת לאה מלכה תחיה, עם כל יוצאי חלצינו, דוב, סימא יוטא, לוי יצחק, שפרה יענטא, גיטל, דוד משה. אנא ה׳ ברכם, צדקתך תמיד גמלם, וגם זרעם לפניך יכון, וכבבת שמרם, אמן.

וקראתי שם הספר הזה, רשפי אש, כי שמי בקרבו, תיבת אש, היא ראשי תיבות אברהם שפירא. וגם בתיבה רשפי, עם אות א', מן אש, ישנם אותיות שפירא.

יזכור אלהים לטובה את נשמח אמי מורתי הרבנית הצדיקת, נפש עדינה ונדיבת לב, אין קץ לשבחה, מרה רעכל שפירא נ"ע תנצב"ה.

פה גאלאנטא, יום ה׳ ו׳ שבט תרצ"ג.

ה"ק אברהם שפירא

.—

מקור נוסף לעיון: חכמי הונגריה, עמ' 460-461

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s