חטא העגל / הרב אהרן צבי גרוס הי"ד

הרב הגאון אהרן צבי נולד ב-1905 בבודפסט הונגריה, לרה"ג מוה"ר יעקב יוסף אב"ד ק"ק אויבן (בודה) בהרה"ג ישראל דוד גראס. הוא היה דיין ורב ראשי באזור פומז שבהונגריה. אמו מרת חיה מלכה היתה בתו של הרב ר' יצחק אייזיק פרידמן זצ"ל, רבה של נירדהאז. נשא את שרה לבית זילברשטיין. הרב אהרן צבי וחיבר את הספר "כל דאמר רחמנא". אחיו היו ר' מאיר גרוס, רב בשארקאד ומחבר אמרי לב, ור' זאב גרוס מבודפסט הי"ד.

ע"פ דף עד שמילא דודו, הרב אהרן צבי גראס נרצח בבוכנוולד תש"ה.

כל העוסק בתורה כל דאמר רחמנאנכסיו מצליחין לו (ע"ז יט:)

נראה לפרש בס"ד דהנה כתב בספר ברית שלום בפ׳ כי תשא (דף נ"ח, בד"ה וכיון שזכינו לדון) וז"ל ונאמר תחילה מה הי׳ ענין בעגל שטעו ישראל אחריו, וכי יעלה על הדעת לומר שיעשו דבר זר כזה כי כל העדה כולם קדושים, כולם שמעו אנכי ולא יהי׳ לך מפי הגבורה, ועל שהמלך במסיבו יטעו בעגל בן בקר, שור אוכל עשב, דהיינו מין בהמה ממש וכו', ועל כרחך צריך לפרש דענין העגל הוא על דרך שהקדמנו לעיל, שבימי אנוש ודור המבול התחילו לעבוד עבודת כוכבים ומזלות, וכל צבא מרום במרום, וסברו שאין איסור בזה, כי מגדולת עבד ניכר גדולת רבו, ועשו כדמות צורת אותו הכוכב או הגלגל שרצו לעבוד לו, כמו שהאריך הרמב"ם ז"ל והבאים אחריו, וזו הי׳ עבודת השיתוף ר"ל, אף שהאמינו ביחודו של עולם. מ״מ סברו דאותו הכוכב אותו המלאך, ממוצע בינם לבין אביהם שבשמים. ובאמת אמרו "אין עוד מלבדו" כתיב, שכל פמליא של מעלה אין להם כח וממשלה בלתי רצון השם ב״ה, ולו נאה ויאה הגדולה והגבורה והתפארת כמו שהזהיר ואמר אנכי ד׳ אלוקיך וגו' לא יהי׳ לך אלוקים אחרים ושלא לעבוד אותו בשיתוף ח״ו, כי אם להאמין ביחודו של עולם לבד, ולא לזולתו וכו׳, לכן רוח מבינתי יענני, דאותו מלאך שרצו לקבל אותו לאלוקי, דהייני שיהי׳ ממוצע בינם לבין אביהם שבשמים הוא המלאך הנזכר בגמרא מסכת תענית (דף כ״ה: ) אמר ר׳ אליעזר כשמנסכין מים בחג תהום אומר לחבירו אבע מימך (לשון נחל נובע) קול שני רעים אני שומע (הם שני שיתין שתחת המזבח), שנאמר תהום אל תהום קורא (מים עליונים ומים תחתונים) לקול צינוריך (הם שני שיתין),  אמר רבה לדידי חזי לי האי רידיא (פירש"י מלאך הממונה על הגשמים כך שמו והוא מזל שור), דמי לעיגלא ופריטא שפוותי׳ וקיימא בין תהומא תתאי לתהומא עילאה (בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשק ארעא ורקיעא) לתהומא עילאה אמר וכו׳ וכוי, ועל המלאך הזה הי׳ כוונתם לעשותו אלוקי תחת משה, לפי שהוא בדמיון משה, דמשה הי׳ הסרסור בין ישראל להקב״ה, ומלאך זו גם הוא סירסור בין תהומא עילאה ותתאי וכנ״ל, וע״י משת ניתנה התורה, וע״י מלאך זה יורדים הגשמים, ואמרו רז"ל גדול יום הגשמים כיום שנתנו בו הלוחות, גם ע״י משת יצאו ממצרים, ויום הגשמים כיום קיבוץ גלויות, וכה׳׳ג טובא, שרצו לדמות זה המלאך ששמו רידיא לענין משה, וזהו שאמרו קום עשה לנו אלוקים, ר״ל תחת משה, כי זה האיש משה לא ידענו מה הי׳ לו, לפי שהשטן הראה להם דמות משה באויר הרקיע, ר״ל שהראה להם זה המלאך ששמו רידיא שהוא ג״כ בין שמים לארץ, והיינו היכא דנשקי ארעא ורקיעא, כפירש״י בתענית שנ"ל, ולכך לא ידעו מה הי' לו, שהוא עומד באויר הרקיע וכו', ויעשו עגל מסכה, פי׳ לפי שזה המלאך דמי לעיגלא תילתא לכך עשו בכשפים שהשליכו לתוך הבור ויצא העגל הזה וכו׳, ועכשיו הורידו המלאך הזה תחת משה, אשר יאמר עליו כי הוא זה, והייני ויצא העגל הזה שקיבלו לאלוקי תחת משה, וזהו שרמז הכתוב ואמר ויעשהו עגל מסכה, ר״ל דזה המלאך דדמי לעיגלא תילתא הוא ממונה על הגשמים, ושומע ב׳ רעים דניסוך המים, לכך אמר מסכה לשון ניסוך המים וק״ל, ועוד דיקדוק, ואמר עשו להם עגל מסכה ויאמרו אלה אלוקיך ישראל, ע״ד שאמר בתהלים (ע"ח) וימירו כבודי "בתבנית" שור, הכוונה בזה שלא היתה כוונתם לעבוד לעגל הזהב שעשו להם,  אלא למלאך שהוא כדמות ותבנית עגל וכנ"ל. עד כאן.

ועוד הביא שם אחרי זה וזה לשונו: וזהו הענין שנחרב בית המקדש ע״י עגלא תילתא דשדרי להו לקורבנא ושדי בי׳ מומא בניב שפתים וה״נו בשביל חטא העגל שקיבלו לאלוקי המלאך דדמי לעגלא תילתא ופריעא שפוותי׳ ודו״ק,עכ"ל- והאריך שם הרבה בזה עיין שם.

והיוצא מזה שקיבלו לאלוקי המלאך הממונה על הגשמים ־ ואמרת׳ דמפני זה הי' ארץ ישראל תמיד מחוסר גשמים, כמו שמלא מזה מסכת תענית ולכן נלקו לדורות בהגשמים, דקבלו עליהם לאלוק' המלאך הממונה על הגשמים, וביום פקדי ופקדתי, וחטא העגל עליהם רובצת תמיד, ולכן מחוסרים על ידו בגשמים תמיד בכל עת – ואולם כל העוסק בתורה מתקן בזה חטא העגל, דמקרב עצמו להקב״ה ית״ש לגמרי, דקוב״ה וישראל ואורייתא חד הוא,  ועוד שהוא מעיד בתורת משה, ולא בשום אחר תחתיו, חלילה, כמו שהעמידו בהעגל. ולכן שמתקן חטא העגל, ממילא שוב יבוא לו הגשם לברכה להצלחת נכסיו, דונתתי גשמיכם בעתם אז ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו, וממילא שנכסיו מצליחין לו, ומטר יבוא גם ליחיד,  וכדאמר ר׳ יוחנן (בתענית ט.) ושפיר אמר דנכסיו מצליחין לו, דאפי׳ ליחיד, דכיון שתיקן לעצמו חטא העגל, וליכא מלתא דמונע הגשמים לו, אז יבוא הגשם לו ויתברך ארצו בטוב ויהיו נכסיו מצליחין לו, ולכן כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s