שמירה על כבוד האבן עזרא / הרב חנוך העניך בורנשטיין הי"ד

ב"ה פאביעניץ.

ב"הבאר" כרך רביעי, הלק שני, סימן ק"צ. כותב הרב וכו' אבד"ק קיטב זצ"ל, בתשובה לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר צבי יחזקאל מיכאלזאהן שליט"א. על קושיתו על הראב"ע ז"ל, בדברים שהמה נוגעים לאי כבוד להרב אב"ע ז"ל: ויסוד דבריו התשב"ץ ז"ל . הלוא הרב התשב"ץ ז"ל לו רשות לאמר מה שאומר. אך לא הרב אבד"ק דקיטב זצ"ל . שמי לא ראה מ"ש הרב הגאון הגדול והקדוש והמפורסם בכל ת"י לשבח ולתהלה ולכל בית ישראל נאמן הוא, הרב החיד"א ז"ל, בשם הגדולים וער לחכמים, אות א' סימן פ"ט בתוך דברי שבח ותהלה להראב"ע ז"ל, שהתוס' מביאו, והרמב"ם ז"ל משבחו לבנו. וגם ר"ת ז"ל שר שיר להראב"ע ז"ל בכבוד גדול. וגם לרבות שהי' רב בקהלות היותר חשיבות מספרד וכו' וכל לשון שימצא בפי' על תנ"ך שהוא מנגד לחכז"ל: איננו מהראב"ע ז"ל עצמו, ורק תלמידיו בלי ידיעתו אחרי מותו שלחו יד. והראב"ע ז"ל וכסאו נקי יעש"ה. כי קצרתי, שהש"ג מהרב חיד"א ז"ל נמצא בבל בית ישראל. ומוכרחים ומחויבים אנו בכל כחנו להציל הראשונים הגדולים והקדושים מאי כבוד חלילה, יען שזה כבור התורה שדבריהם הן הן גופי תורה וטובה צפרנן של ראשונים וכו'. ואם ראשונים וכו'.  ונודע מפי סופרים הרבה ומפי ספרים קדושים שהראב"ע ז"ל חוץ מה שהי' חכם בחכמות רבות. וחוץ מה שהי' גאון גדול עוד הי' קדוש עליון זי"ע. ודי בהערה זו לפני קוראי הבאר .

חנוך העניך בארנשטיין מפראשקא. וכעת פה הנ"ל בעהמח"ס סימנא מילתא. הנדפס כמה פעמים. עם הסכמות מגדולי פולין שליט"א. ומקוה ישראל, ונעוץ סופו בתחילתו, בכתובים :

(מתוך הבאר, ב,ג,סימן עה)

Habe'er volume two, part three, chapter 74

Blessed is God. Pavinitz.

In Habe'er volume four, part two, chapter 190, writes Rabbi… the president of rabbinic court in the holy community of Kitev, the memory of the righteous is blessed, as an answer to our pride, the famous teacher and Rabbi, Tzvi Yechezkel Michelson may he live many good, long days, regarding his query about Rabbi Avraham Ibn-Ezra, of blessed memory. The writing deal with un-honoring Rabbi Ibn-Ezra, of blessed memory, and his words are  based upon the words of Rabbi Tashbatz, of blessed memory. Tough Rabbi Tashbatz is privileged to say what he says, it isn't so for the Rabbi president of rabbinic court in the holy community of Kitev, the memory of the righteous is blessed. And who didn't see what was written by the great and holy pride <of Israel>, he that was well known in all the Jewish world as a source of praise and glory, he that is trusted in all the house of Israel, the Rabbi Hida, in <his book> Shem-HaGedolim Vaad LaCha'amim Letter Aleph chapter 89. In his praise and glory to Rabbi Avraham Ibn-Ezra, of blessed memory, he writes that the Tosafot quote him, and the Rambam, of blessed memory,  glorifies him in front of  his son, and also Rabbeinu Tam, of blessed memory,  wrote a poem with great respect. And also I should add that he served as a Rabbi in the most important communities in Spain etc. And any writing one might find that contradicts our sages wasn't written by Rabbi Avraham Ibn-Ezra himself, but by unauthorized followers after his death. And Rabbi Avraham Ibn-Ezra and his throne are guiltless. One should look this up <in the Hida's book> since I have brought only a short summary, knowing the <the book> Shem Hagedolim  written by the Rabbi Hida can be found in all of the Jewish world. We are obligated, and we must spare the holy great Rishonim, with all our might, from any unrespectable attitude. Heaven forbid! Since that is the Torah's honor, having that their sayings are indeed an intrinsic part of the Torah And 'the finger nail of the first is grater than' etc., And 'if the first' etc. And we know from many authors and many holy books that Rabbi Avraham Ibn-Ezra, besides being highly educated in many wisdoms and besides being a great genius, was even-more a supreme holy man, may his memory serve to protect us. And this remark should be enough for the 'HaBe'er' readers.

Chanoch Henich Borinstein from Praszka, and nowסימנא מילתא I inhabit here in the aforementioned, author of Simana Milta, that was reprinted several times with endorsements of great Rabbis form Poland, may they live many good long days, and <author of> the manuscripts Mikveh Yisrael and Nautz Sofo Betechilato.

הרב החסיד ר' חנוך העניך בן ר' מרדכי ויהודית בארנשטיין, נולד בזדונסקה-וואלה בסביבות שנת תר"ל (1870), והתגורר בווילאהן, שם כונה "ר' העניך וואליער". בספר הזיכרון לקהילת וילון (עמ' 322) נכתב עליו: "דרשן גדול, דרשותיו ריתקו ממש את שומעיהן, כששמעת אותו שכחת עולם ומלואו, כל כך היה כוחו בדרוש". בהסכמה לספרו "סימנא מילתא" (יצא לאור בשנת תר"ע) בו מבוארים ענייני הסימנים המוזכרים בגמרא על דרך הדרש והסוד, כותב עליו רבה של ווילאהן, הרב מנחם מנדיל גרינברג זצ"ל "ידידי איש נכבד שבעירינו, מפורסם בפי כל יודעיו ומכיריו לשוקד מעודו על דלתי התורה, וידו רב לו בחריפות ובקיאות, בהלכה, באגדה… וכאשר ראיתי גודל יגיעתו, אף שכל ימיו הוא בדחקות, והוא תמיד שוקד על לימודו לקבץ ידיעות בתורה הקדושה, ויש לו לב רחב להבין בספרים ולומד תורה מתוך דחקות וצער". ובדומה לכך כותב האדמו"ר מאוסטרובווצה, רבי מאיר יחיאל הלוי זצ"ל: "גדלה הרחמנות על הרב החריף הנ"ל שהוא תלמיד חכם וצר לו הרבה ומצוה להחזיקו ולסעדו בקניית הספרים ההם אצל הרב החריף". במכתבו בירחון "הבאר" (המובא כאן למעלה) מזכיר הרב חנוך העניך – שיש לו כתבי יד נוספים של ספרים בשם "מקוה ישראל" ו"נעוץ סופו בתחילתו", אך ככל הנראה ספרים אלו לא הודפסו, ואבדו. אחייניתו, מילאה עליו דף עד ב"יד ושם", ומציינת שהיו לו ששה ילדים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s