והיא שעמדה – מתוך הגדות של פסח של רבותינו הי"ד

שמואל דוד הלוי אונגרהגדה של פסח נאות דשא, הרב שמואל דוד אונגר הי"ד

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. והיא שעמדה לאבותנו ולנו שלא אחד בלבד וכו׳. י׳׳ל כי בודאי טוב ונאה הוא אם האדם עומד בנסיון העושר, ותוספת טובה מחייבת אצלו שבח והודאה לבורא עולם ומוסיף תורה ויראת שמים לעומת רוב טובותיו של הקנב"ה עמו. ואז הרכוש הגדול הוא לו לטובה ולברכה.. אבל כמה פעמים נמצא אשר אדם אינו יכול לעמוד ברוב טונה, ונותן לב וכליות יודע כי לפי מהותו וטבעו הוא מסוגל יותר לעמוד בנסיון העוני ולהיות ירא שמים חשיעמוד בנסיון העושר,. וכמאמר הכתוב שמנת עבית וכו׳ וכמאמר חכז״ל יאה עניותא לישראל. והכל לפי האדם ולפי הדור, כמו שרואה ומבין יודע תעלומות הצופה נסתרות אשר בלב. ואם ישראל חכמו והשכילו את זאת ומרבים תורה ויראת שמים מחמת רבוי עושר והצלחה אז הקב"ה מקיים אצלם את הרכוש הגדול, ועוד מגדיל את נכסיהם מרב כל, כי היא הנותנת להם כח לעבודת ה'. אבל אם ח״ו אינם עומדים בנסיון העושר, ואדרבה עושר שמור לבעליו לרעתו להתבולל בעמים ולהיות ככל הגוים בית ישראל, אז הקב"ה נצרך להיות בבחינת הוא, כלומר בבחינת נסתר,  ולהסתיר מהם הרכוש והקנינים ולכסותם ח״ו בנסיון העוני, וההסתרה הזאת מועלת שאין בכח האויבים לכלותכו. והקב"ה ממעון קדשו מתגלגל עם כל דור ודור לפי מה שהוא, ולפי הזכות אשר בידם פעם בנסיון העושר ופעם בנסיון העוני, מה שמועיל יותר לקיום התורה, וכמ׳׳ש דוד המלך ע״ה כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה׳ אקרא, בין שהאדם בבחינה של כוס ישועות ובין שהוא ח"ו בבחינה של צרה ויגון, העיקר שיבא עי׳׳ז למדרגה של שם ה׳ אקרא,  והיינו דאמר ואחרי כן יצאו נרכוש גדול, שהוא נסיון העושר, והיא, וגם בחינה של הוא, דהיינו הסתר פנים של נסיון העוני, עמדו לאבותנו ולנו שלא כלינו. פעם עמד לנו נסיון העושר ופעם נסיון העוני. והוא ברחמיו יזכנו לעבדו מתוך נחת ושמחה.

הגדה של פסח נאות דשא, הרב נתן צבי בריסק הי"ד

והוא שעמדה וכו׳. וקשה מה ענין זה להבטחה הקודמת לאמר שלא .אחד בלבד וכו׳. ונראה דהנה כתב בספר אפ״ת עה״ת, (פ׳ לך) על הפסוק כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, וקשה מה הוא הבטחה טובה בזה. אמנם י״ל דהנה,  ידוע שכל זמן שישראל עוסקין בתורה ובמצות, אף בגלות, אין שום רע מגיע להם, כמו שמצינו שכל זמן שהיה א׳ מן השבעים קיים אף במצרים היה להם כל טוב, רק אם ישראל חפצים לדבק עצמם בעוה״ז שהוא ארץ לא להם, אז גר יהיה זרעך. ולכן בעל כורחם יחזרו לקדושתו. וזה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ובאלו דברים הנאמרים יתבאר מה שהקשה בספר מטה אהרן על הגדה, דאמר אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב״ה מצלינו מידם, לא נכתב לא יעמדו עלינו ולא יצטרך להצילנו. ולפי האמור, טובה הוא לנו שבשבילו אנו נכנסין לקדושה. וזה הוא דאמר המגיד ״והיא שעמדה לאבותינו ולנו״, היינו אותו הבטחה של ברית בין הבתרים שאם ירצו להטות לעניני עוה״ז שהוא, ארץ לא להם, אז גר יהיה זרעך ויחזור אותם לקדושתה זה הבטחה עמדה לאבותינו ולנו שנשארנו קיים בקיום התורה והמצות, שאם לא כן הם גרים. ודעו וראו כי כן הוא ״שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו״: וזה הוא החוזר אותנו לעבודת השי״ת ״והקב״ה מצלינו מידם״, היינו מידם ממש תתגלגל לנו הישועה שנשארים בעבדות השי״ת ,וכן בכל דור ודור מהם ומידם, כמו שמצינו במעשה דהמן, וכמארז״ל הסרת טבעת חזרו בתשובה, וכמה פעמים מצינו גדולת מרדה אחת וכו׳ ועל ידם אנו חוזרים בתשובה וא״ש.

אבן שלמה עה"ת, שמות, הרב שלמה זלמן אהרנרייך הי"דשלמה זלמן עהרנרייך

ויקח ספר הברית וגו׳ כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. במסכת שבת פ״ח א״ר חמא מה דכתיב כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ותמהו שם בתוס׳ שמביא קרא כתפוח כו׳, דבהאי קרא לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב״ה כדכתיב כן דודי בין הבנים, וקרא דריח אפך כתפוחים הווא ליה לאתויי טפי יע״ש. ונראה בס״ד דגוף הקרא צ״ב כיון דכתיב כתפוח כשושנה בכף הדמיון, אם כן מלת כן מיותר, והיה די שיאמר כשושנה בין החוחים רעיתי בין הבנות וכו׳. ונראה על פי מה שפרשתי דברי דוד המלך עליו השלום (תהליס קכ״ד) לולא ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל לולא ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו וכו׳ דאיתא בשבת דף פ״ט למה נקרא שמו סיני שמשם ירדה שנאה לאומות העולם. וכתב בעיון יעקב דהכוונה מה שאומות העולם שונאים אותנו, הוא מעת קבלת התורה יע״ש. וצ״ב דלמה נקרא שם ההר על דבר אשר לא טוב, הלא מהראוי שיקרא בשם על איזה מעלה ודבר טוב. אך באמת צריכין להבין מדוע גדלה כל כך שנאת האומות העולם על ישראל בכל דור ודור, אף שאנחנו היינו תמיד מעת גלינו מארצינו נכנעים תחת המלך והשרים כאשר אנו מצוים על  פי תורתנו הקדושה, אבל ברור שזה מגודל חסדיו יתברך שמו ואהבתו אלינו. כי לולא שנאתם כבר היינו מתערבים ח״ו ביניהם ונטמעים בתוכם, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ולא היה נשאר ח״ו שריד ופליט, כאשר אנו רואים בעינינו מעת שנעשה ונתן החירות נשחתו ונהרסו כמה קהלות ישראל, והסירו הרבה תפלות מענין ציון וירושלים, ומתנהגים ממש כאומות העולם. על כן ראתה חכמתו יתברך לקבוע שנאה בלב אומות העולם אלינו שירדפו אותנו ובכל דור ודור יקומו עלינו רשעים זה בכה וזה בכה, והוא למען נזכור ונדע כי יהודים אנחנו, צריכין אנו לילך בדרך התורה כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קי״ט) טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך. וזהו גם כן מה שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים כ״ג) אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה׳ לאורך ימים. רצונו לאמר שזה גופא טוב וחסד מה שרודפין אותי שעל ידי זה אשב בבית ה׳ לאורך ימים. וכמדומה לי ששמעתי דזה כוונת בעל הגדה והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו וכו׳ פי׳ דזאת גופא עמדה לאבותינו ולנו שנשארנו יהודים עובדי השם מה שלא א׳ בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו, דעל ידי מה שעומדין עלינו תמיד בכל דור ודור לכלותינו זה שעמדה לנו שנשארנו יהודים ולא נטמענו בין האומות ח״ו. וענין זה מבואר במדרש תנחומא פ׳ נצבים וז״ל אבל ישראל כשיסורים באים עליהם הן נכנעים ומתפללים שנאמר כוס ישועות אשא וגו׳ צרה ויגון אמצא וגו׳, לפיכך אמר להם הקב״ה אף על פי שקללות הללו באות עליכם הן מעמידות אתכם. וכך אמר להם משה לישראל אעפ״י שהיסורין באין עליכם יש לכם עמידה לכך נאמר אתם נצבים היום כלכם ע״ש והכוונה שע״י הצרות ישובו א״כ הצרות מעמידות אותנו, ואח״כ אל ה, ראיתי הובא בשם מדרש תמורה פרק ג׳ וז״ל הודיה גדולה צריכין ישראל להודות להקב״ה שהטיל שנאה ותחרות ביניהם ובין העמים, שאלמלא כן היו מתערבין ולומדין ממעשיהם כמו שנאמר ויתערבו בגוים וכו׳. הרי מפורש כמו שכתבנו. וזה כוונת חז״ל דלכן נקרא סיני שמשם יצאה שנאה לאומות העולם, כלומר שבשעת קבלת התורה ראה הקב״ה שעתידין אנחנו להיות בגלות בין אומות העולם, ולמען שלא נטמע ח״ו ביניהם, הטביע אז הקב״ה שנאה בתוכם שישנאו אותנו, ועל ידי זה לא נתערב בתוכם, והוא טובה גדולה מהשם יתברך. ועל שם טובה זו נקרא הר סיני, ואתי שפיר. וזה כוונת מ״ק בפרשת בחקותי ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כו׳ -כי -אני ה׳ אלקיהם. הכוונה לא בשביל זה מאסתים וגעלתים בעיני אומות העולם למען לכלותם ולהפר בריתי אתם כי (רק) אני ה׳ אלקיהם, רק למען שאשאר אלקיהם, שלא ישכחו את ה׳ ואת תורתו. והבן, ויבואר עוד אי״ה בספרי אבני המקום באבן חפץ, ע״ש. והנה בעת ששונאי ישראל יקומו עלינו לכלותינו, כמו בימי המן הרשע, והשם יתברך מצילינו מידם, אז אנחנו משבחים ומהללים אותו יתברך על גאולתינו ופדות נפשינו, ואנו מכירין שלולא ה׳ שהיה לנו היו מאבדין אותנו ח״ו מן העולם. אך הודיה זו מודה ומשבח רק איש פשוט. אבל איש הנלבב אשר הוא בר דעה ושכל מודה ומשבח להקב״ה בבחינה יותר גדולה, דהיינו שעל זה גופא משבח ומהלל את ה׳ על שהקים עלינו רשעים לכלותינו, אשר על ידי זה פקחנו עינינו והכרנו כי חטאנו לה׳ וזכינו לעשות תשובה ונשארנו עם ה׳ דבקים בו ובתורתו. ולולא שקמו הרשעים עלינו לכלותינו, לא היה עולה על דעתינו לשוב לה׳. לכן קטני הדעת בעת שעזרם השם יתברך בימי המן, הודו לה׳ והיו אומרים לולא ה׳ שהיה לנו והציל אותנו מידי המן לא היה לנו תקומה, אבל השרידים בעלי דעה היו משבחים ואומרים לולא ה׳ שהיה לנו בזה, במה שקם עלינו המן, כמעט היינו ח״ו לעם אחר והיינו עוזבים ח״ו דרך התורה והיראה לגמרי, ועל ידי שהקים ה׳ עלינו מלך רשע כהמן על כורחינו נתעוררנו ועשינו תשובה ונשארנו עבדי ה׳. וזה שהורה לנו דוד המלך עליו השלום ומלמד אותנו, לולא ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל, בדרך הזה אשר אגיד, דהיינו לולא ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם, בזה גופא שקם עלינו אדם רשע אזי חיים בלעונו, כלומר אז היינו מוטמעים ח״ו ביניהם וזה נקרא בלעונו חיים, והבן. ושוב אמר בחרות אפם בנו זה גם כן קאי על לולא ה׳ שהיה לנו בחרות אפם, בזה גופא מה שחרון אפם בנו ורצו לכלותינו אזי המים שטפונו לגמרי כי לא היה ח״ו זכר מישראל, והבן.

HSP

 —————–

הגדות של פסח של רבותינו הי"ד, מלבד פירושם עה"ת והמועדים:

אגודת אזוב על הגדה של פסח – הרב יהודה יחיזקיהו גרינוואלד הי"ד

ארץ צבי על הגדה של פסח (בני ברק תשס"ט) – הרב אריה צבי פרומר הי"ד

בנין דוד, הגדה של פסח הרב דוד דב מייזליש הי"ד

הגדה של פסח גדולי טלז ( "המכון לחקר תורני ברית התורה", ירושלים תשנ"ה) – הרב אברהם יצחק בלוך הי"ד

הגדה של פסח נאות דשא – הרב שמואל דוד אונגר הי"ד

הגדה של פסח עם פירוש נחלת אבות – הרב נתן צבי בריסק הי"ד

הגדה לפסח עם פירוש שם משמואל בהוספת ליקוטי אמרים בעניני פסח מבן המחברהרב דוד בורנשטיין הי"ד

ילקוט שמעוניהרב שמעון בצלאל ניימאן הי"ד

מצמיח ישועה על הגדה של פסח, מצורף בחלקו לספר עטרת ישועההרב צבי יחזקאל מיכלסון הי"ד

הגדת ברנוביץ – הרב אלחנן וסרמן ורבני ישיבת ברנוביץ

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s