ביאור סמיכות העניינים בתחילת פרשת קדושים / הרב חיים מנחם דוד הורוביץ הי"ד

הרב הקדוש והצדיק רבי חיים מנחם דוד אבד"ק של דזיקוב בן האדמו"ר הרב אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ הי"ד, נספה לפני שבעים שנה במטהאוזן. כ"ד תשרי תש"ה. תולדותיו הובאו ב"זכרון יחזקאל" שבספר עטרת יהושע ליקוטי תשובות והסכמות (תשל"ו) ובאתר רבנים שנספו בשואה.

יהיו דבריו מובאים כאן לעילוי נשמתו הקדושה, להתעוררותנו לזכור את הנספים ואת תורתם:

 הרב חיים מנחם דוד הי
הרב חיים מנחם דוד הי"ד עומד מימין לצד אביו הי"ד, והאדמו"ר מוויזניץ זצ"ל.

קדושים תהיו כו׳ איש אמו ואביו תיראו כו׳ אל תפנו אל האלילים כו׳ וכי תזבחו זבח שלמים לד׳ לרצונכם תזבחו. ולבאר המשך הפסוקים נראה לי דהנה הרמב"ן כתב טעם על כיבוד אב ואם משום שהם שותפים ליצירה. אולם לפי מה דאיתא בעירובין דף י״ג נח לי שלא נברא משנברא אם כן אין לו להחזיק טובה כל כך לאבותיו. אכן אם מתנהג בדרך התורה ובקדושה כבר כתבו התוספות שם ובעבודה זרה דף ה' דבצדיקים אשרי להם ואשרי לדורם וטוב לו שנברא. והנה בענין טוב שלא נברא הביא הרב האי ראיה (מובא בספר ישמח משה על התורה פרשת יתרו) ממאמר נעשה אדם שאמר הקב"ה, על פי המבואר במדרש רבה פרשה זו דעל טוב אינו מתייעץ עם בית דין ולרעה מת״עץ עם בית דין, וזהו ד' נתן בעצמו וד' הוא בית דינו לקח, היינו לרעה עיין שם. אם כן אם היה לטובה לא היה מתייעץ עם המלאכים ולכן ראיה אשר טוב שלא נברא נעשה אדם בלשון רבים והתייעץ עם המלאכים. ובש"ס סנהדרין דף ל"ח אמר שמכאן פקרו המינים ואמרו שיש חס וחלילה שתי רשויות. והטעם שאמר הקב"ה באמת בלשון רבים הוא להורות ענוה שגדול נמלך בקטן, עיין ברש"י ז"ל שם בחומש. ובאלו ההקדמות נבוא לביאור הכתובים שאמר הכתוב קדושים תהיו, שתלכו בדרכי התורה והיראה ואז יונח איש אמו ואביו תיראו יען שהם שותפים ביצירה וראו׳ להחזיק טובה להם שאם הם צדיקים טוב שנבראו, כמו שכתב התוספות הנ"ל. אולם אם נאמר טוב שנברא אם כן קשה לשון רבים שאמר הקב"ה, הא לטובה אינו מתייעץ, אם כן יש חס וחלילה מקום לטעות כמו שפקרו המינים אשר יש חס וחלילה ב' רשויות. ועל זה אמר אל תפנו אל האלילים כו', מפני אשר תקשה לכם הלשון נעשה אדם, כמבואר בש"ס הנ"ל, כי הטעם הוא להורות ענוה.

והנה הקרבן גם כן עניין ענוה, על דרך זבחי אלקים רוח נשברה, ולכן אמר וכי תזבחו זבח שלמים לרצונכם תזבחו. והוא כי צריך להיות לו לב נשבר בהקרבת הקרבן, כמו שכתב הרמב"ן פרשת ויקרא שזהו טעם הקרבן, ומרמז כאן ענין ענוה להורות דמפני זה אמר בלשון רבים להורות ענוה. ולכן אל תפנו אל האלילים, כדעת המינים, ח"ו, כי הלשון רבים הוא להורות ענוה כנ"ל. והבן ומיושב שפיר המשך הפסוקים. עיין היטב ויונעם לך.

(מתוך הקדמתו לשו"ת עטרת ישועה חלק א)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s