זכרו תורת משה – הקדמה וביאור לפרשת אחרי מות / הרב משה יהודה ליב הלוי ברמן הי"ד

הקדמת זכרו תורת משה

דוד המלך עליו השלום אמר (תהלים קי״ט) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ודרשו במדרש (שוח״ט שם) אף על פי שעיני פתוחות איני יודע כלום. ובמדרש וירא (פנ״ג) הכל בחזקת סומין עד שהקב״ה מאיר את עיניהם. ובז״ח בס״ת ר״פ בראשית ואביטה נפלאות נ׳ פלאות ע״ש. משמע שהוא שער חמשים שלא ניתן גם למשה (ר״ה ל״א:) וקשה א״כ מה זה תפלה בעוה״ז. ועוד הא נפלאות הוא המכוסה, ואיך אמר ואביטה.

וי״ל עפמ״ש רש״י ביבמות (מ״ט:) דמ״ש משה הסתכל באספקלריא המאירה, היינו ר״ל שראה שאינו רואה ע״ש. ושער הנון רומז על ידיעת הבורא ית״ש, כמ״ש הר״ן בנדרים (ל״ח .) ועי׳ רמב״ן בהקדמה לבראשית. והתפלל דהע״ה לבוא על הידיעה שאינו יודע והוא בחינת מה הנאמר בזוה״ק בהקדמה (א:). וזהו גל עיני, להיות במדרגת משה ואז אביטה מה שחסר לי נ׳ פלאות. וזהו כוונת המדרש אע״פ שעיני פתוחות איני יודע כלום, ר״ל שאיני יודע שאיני יודע. וע״י עמל תורה נתגלה זאת. וכדאי׳ בשוח״ט שם, משה רבינו אמר לא נפלאת הוא ממך וגו׳ לא נפלאת אלא ממך, שלא עמלת בה, וכדכתיב (שם ע״ג) הנה אלה רשעים וגו׳ ואחשבה לדעת זאת וגו׳ עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם. ואיתא בב״מ (פ״ו.) שהוא רבינא ורב אשי ע״ש. ועי׳ שו״ת רשב״א ח״א (סי׳ תי״ד). והיינו ע״י תושבע״פ, והוא הש״ס הנסדר ע״י רבינא ורב אשי, יפתח לאדם שערי בינה להבין הנהגת השי״ת ולא יהי׳ לו שום סבלנות אף מה שהרשעים השגו חיל. וכדכתיב אלופנו מסובלים ודרשו (ברכות י״ז.) אלופנו בתורה ומסובלים במצות ויסורין ע״ש. פי׳ אלופנו בתורה מלהיות מסובלים במצות וביסורין. כי ע״י התורה יתגלה חסד אל שיש בכל מצוה ומצוה. ואת אשר יאהב ד׳ יוכיח. וכדכתיב ומתורתך תלמדנו.

ועי״ל עפמ״ש באוה״ח (תזריע י״ג ל״ז) דכל התושבע״פ נכללו בתושב״כ ע״ש. ולכן דהע״ה ששורשו תושבע״פ, כדאי׳ בזוה״ק תרומה (קנ״ו.) (ועיין סוף הקדמת ת״ז מלכות תושבע׳׳פ קרינן לי׳) התפלל גל עיני (עי׳ בספר הקדוש תפארת החנוכי סוף הקדמה) ואביטה נפלאות רומז על תושבע״פ. מתורתך היינו תושב״כ.

ויש מקום לפרש מ״ש בילקוט שדוד המלך עליו השלום התפלל שיהי׳ נחשב התהלים כאלו עוסקים בנגעים ואהלות. וקשה מ״ש נגעים ואהלות…

וי״ל עפמ״ש בחגיגה (י״א.) נגעים מקרא מרובה והלכות מועטות, ואהלות מקרא מועט והלכות מרובות. הרי שבתואר אלו השנים נכללו כל תושבע״פ. ואי׳ בשוח״ט (א׳) כל מה שעשה משה עשה דוד, עד משה כתב חמשה חומשי תורה ודוד עשה חמשה ספרים בתהלים. ולכן התפלל כשם שנגעים ואהלות נכללו במקרא, כן יהי׳ תהלים.

וכן יש לפרש מ״ש בסנהדרין (ל״ח: ס״ז:) אמר רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות. והוא עפמ״ש בחידושי למנחות (כ״ט:) והוא נדפס בסוף ספר חק משה לברכות… דר״ע הי׳ מרבה מכל קוץ וקוץ כל הלכה למשה מסיני, וכדאשכחן בי׳ שהי׳ דורש כל אתין שבתורה (פסחים כ״ב:) והי׳ דורש וא״ו (יבמות ס״ח:) וריבוי ומיעוטי (סוטה ט״ז:) ודורש כל וכל (זבחים פ״ב.) ולא ס״ל דיברה תורה כלשון בני אדם (ירושלמי רפ״ק דנדרים)… וזהו דא״ל כלך אצל נגעים ואהלות. ר״ל בכחך לרמז הלכות דאהלות כמו נגעים דמפורש בתורה.

והנה לא קבל די רוח יתירא בי ח״ו באתי להוציא דברי תורה לאור, רק מפני שראיתי במדרש נח (פל״ב) דגם מפשוטי עם ישראל יוצא תורה לישראל. עוד במדרש צו (פ״ט) תורה צוה וגו׳ קהלת ינאי לא נאמר, אלא קהלת יעקב ע״ש. ואי׳ בירושלמי ר״פ חלק אפי׳ קטן בישראל אמר דבר בתורה יהא כאלו קבלתי׳ מפי הגבורה, ואי׳ בזוה״ק שלח (קנ״ז:) זמנין באפרקסתא דעגיא תשכח מרגניתא. וכתיב יזל מים מדליו. לזאת בהרמנא דרבנן וחכמי ישראל אני מדפיס פי׳ על התורה הקדושה ויהי רצון שיתקבל בישראל כשאר ספרי הקודש. ואזכה להוציא לבית הדפוס בחיי כל החיבורים שהמה בכתובים. (א׳) ילקוט על נביאים וכתובים מלוקט מזוה״ק ות״ז וז״ח. (ב׳) לחם משנה על משניות. (ג׳) חק משה חידושים על כל הש״ס. (די) פי׳ על מסכתות קטנות וכותים ועבדים. (ה׳) שו״ת חק משה קרוב לר״ן תשו׳. (ו׳) הגדה של פסח. (ז׳) דרש דרש משה הרבה חידושי׳ על המדרש:

המתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים

 משה יהודה בלאאמו״ר דוד הלוי בערמאן

פרשת אחרי מות

את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו. עפרש״י, ועי״ל משפטים הם מצות עשה וחקים הם-  לא תעשה. כי חקה הוא מלשון מחוקק גדר עד פה תבא ולא יותר, וזהו לא תעשה. ולכן נאמר עשי׳ במשפטים ושמירה בחקים, כי השמר הוא לא תעשה.

והטעם שלא נאמר טעם בחקים, וכי קצרה התוה״ק לאמר טעם בכל דבר.

וי״ל או מחמת שרצה המקום שיעבדהו באהבה בלא טעם רק ללכת אחריו כמה דאת אמר (ירמי׳ ב׳) לכתך אחרי וגו׳. וגלוי וידוע לפניו ית׳ כאשר יגלה לנו טעם בחוקים יהיו המעשים מובהקים ונפלאים ויעשה אותם האדם מפני הטעם בלבד, ולא מחמת אהבתו ית׳. לכן העמידן בחקה בלא טעם, וכהך דאמרינן בברכות (ל״ג:) ע״ש, אבל בהמשפטים הטעם קטן בהם ויכיל האדם אפילו אחר ידיעת הטעם לעבוד בהם את השי״ת  מפני אהבת ד׳.

ועי״ל שהטעמים בהחקים הם למעלה משכל האדם בעוה״ז ואין בכח האדם להבינם וכמו שאר יעודי התורה וטוב גן עדן שלא נאמרה מפורש בתורה הקדושה, רק מי שהוא צדיק ומדרגתו למעלה מזה העולם רואה בתורה הקדושה ע״י אור הגנוז בה הטעם על כל דבר, וכדאי׳ בזוה״ק (בראשית מ״ז.) אור שיש בו להסתכל מסוף העולם ועד סופו גנוז בתורה, ויש להעמיס דברינו במ״ש ר׳ יצחק בסנהדרין (כ״א:) אם יהי׳ נתגלה טעמי תורה הין נכשלין בהן ע״ש, וזהו שאמר במדרש ריש פרשת חקת לך אני מגלה טעם פרה, והיינו מטעם שהי׳ משה רבנו ע״ה נקרא איש האלקים ולא כהתה עינו :

משה יהודה לייב ברמן

הרב משה יהודה ב"ר דוד הלוי ברמן הי"ד, נולד בתרכ"ו (1886), היה גאון חסיד וצדיק. למד בבית מדרשו של האדמו"ר גרשון ליינר זצ"ל, הרבי מרדזין, ועזר לו לערוך את ספריו. הוסמך לרבנות על ידו, ועל ידי הרב יהושע טרונק זצ"ל מקוטנא. בשנת תרמ"ט (1889), החל לכהן כרב בהורודלו שבאזור לובלין כממלא מקום חותנו, הרב יקותיאל גלרנטר זצ"ל . לאחר פטירת אשתו נשא את מרת רבקה הי"ד בת הרב מרדכי חיים פאלעווסקי ז"ל, היה אח של האדמו"ר הרב נח נפתלי מקוברין ונכד לצדיק המפורסם מוהר"ר משה מקוברין זצ"ל.

במשך יותר מחמישים שנה ניהל הרב משה יהודה את קהילתו במסירות נפש למען התורה והדת ובדרכי החסידות. הוא כתב ספרים רבים, ובהם: זכרו תורת משה, תפארת בנים, שו"ת חק משה, חק משה על הש"ס ומסכתות קטנות, וקול יהודה – פירוש לאגרת רבן יוחנן בן זכאי. ספרים נוספים שכתב לא פורסמו וחלקם הגדול אבד בשואה. הרב משה יהודה הלוי ברמן הי"ד נהרג עקה"ש בסביבות חודש סיון תש"א, בן 74 שנים, באוכאן, שם ריכזו הגרמנים את כל היהודים מן הסביבה בדרכם האחרונה. בנו הרב שמואל הלוי ברמן הי"ד נרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם.  בתו פראדיל הי"ד נספתה עם שני ילדיה הי"ד ועם בעלה הרב העילוי דוב בער מאלינאק הי"ד, תלמיד הרב שמעון שקופ זצ"ל והרב מנחם זעמבא הי"ד. בתו חוה חנה רחל הי"ד נרצחה עם בעלה הרה"ג נפתלי עבערשטארק הי"ד ועם בתם. אביו של הרב נפתלי הי"ד היה הרב הצדיק רבי חיים הי"ד אב"ד ורב דק"ק באריסלאוו וחתן האדמו"ר מקומרנה זצ"ל. בניו של הרב משה יהודה ליב – הרב חיים הלוי והרב גרשון חנוך העניך, שרדו, והוציאו לאור את הספר "קול יהודה" בארה"ב.

(רבנים שנספו בשואה, הקדמת בן המחבר לספר אגרת דרבן יוחנן בן זכאי עם פירוש קול יהודה.

וראה בספר יזכור לקהילת הורודלה 1960 עמ' 180, וספר יזכור לקהילת האראדלא 1966 עמ' 45)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s