בזכות ג' דברים ניגאל / הרב דוד טייטלבוים הי"ד

ושא את מספר שמתם. איתא בבעל הטורים ג' במסורה, הכא ואידך ושא עינך ימה וצפונה, ואידך ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי.

ונראה לי לפרש בדרך זה, דהנה איתא במדרש בזכות ג' דברים נגאלו ממצרים, שלא שינו את שמם ולשונם ומלבישיהם. ועתה בעוונותינו הרבים כעת מי שהוא שמו משה מכנין אותו מאריץ או מאנינא, או יעקב מכנין אותו ׳עקבאנו וכדומה, משום זה הוא אריכות הגלות כל כך זמן רב מעת החרבן בית שני, לערך אלף ושמונה מאות ושלוש וארבעים שנים. ולשונם גם כן משנים בעוונותינו הרבים, כמה וכמה בתים שמכנים עצמם בשם אנשים כשרים ומדברים רק בלשון אונגאריש ומחנכים את בניהם הקטנים בלשון אונגאריש, ומלבושיהם שאינו יכול להבחין בין ישראל לנכרי, ומה גם בין ׳שראלית לנכרית בוודאי אינם מכירים, ומשום זה הוא אריכת הגלות כל כך.

וכדברים הנ"ל נוכל לקשר סוף בראשית לתחילת שמות. דיוסף אמר פקוד יפקוד אתכם, דהוא לשון של גאולה, ובאיזה זכות יהיה הגאולה, על זה אמר ואלה שמות בני ישראל, בזכות שלא שינו את שמם. עיין בפרשת שמות באריכות זה הדברים. וזה הוא כוונת המסורה גם כן ושא את מספר שמותם. ובתרגום פירש וקבל את מנין שמותם. רצונו לומר, שלא יקבל עליו לקרוא לשום אדם, רק זה השם שקרא אותו מנעוריו משעת הברית ומשעה שנולד. וזה הוא כוונת המסורה,ושא את מספר שמותם, רצונו לומר, שישגיח שיהיה לו רק השם שהיה לו בתחלה ובזכות זה יהיה ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי ויקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ לארצנו. ואם ח"ו לא יהיה ושא את מספר שמותם, רק שיקרא אותו בלשון יעקאביא וכדומה, ויהיה משנה השם, מוכרח להיות ושא עינך ימה וצפנה ותמנה ומזרחה כי לא תעבור את הירדן הזה. ולא יהיה ח"ו קיבוץ גליות ולא יעבור לארץ ישראל ח"ו כנ"ל בעזרת ה' יתברך ובא לא גואל במהרה בימינו אמן.

(דברי דוד)

ר' דוד ב"ר אברהם אהרן טייטלבויים הי"ד נולד בקולבסוב בשנת תר"ל (או בתרכ"ט,1869) לאביו, אב"ד קולבסוב, ר' אברהם אהרן בן הרב יקותיאל יהודה טיטלבוים מחבר ה"ייטב לב".

נשא לאשה את בתו של ר' שדוד טייטטלבויםמעון מרילוס השני מירוסלב, שבגליציה המזרחית,  שם כיהן כדיין ומו"ץ. בשל חשש לחינוך ילדיו בעקבות הרוחות שנשבו בעיר, עבר בתרס"ד, 1904, לכהן כרב בעטשעד שליד מונקאטש, שם גרו רק מאתיים משפחות. בעטשעד הקים ישיבה ובראשה עמד בנו בכורו. כן ייסד חברת ש"ס ומפעלי חסד. בתש"ג הדפיס את ספרו "דברי דוד" על התורה, המועדים וקצת חידושי סוגיות. בהקדמתו מביע את רצונו שהספר יהא לכפרת עוונותיו ומסיים בתקווה "שאוכל ליסע לארץ ישראל ולישב שם במנוחה בהשקט ובטח ובפרנסה". אחרי ארבעים שנות רבנות בקהילה, נשלח, בתש"ד, 1944, עם בני עדתו למשרפות אושוויץ הי"ד.

מכל ששת ילדיו נותר רק בן אחד, ר' נפתלי, האדמו"ר מעטשעד בבורו פארק.

(מקורות: רבנים שנספו בשואה, וויקיפעדיע, מאורות גאליציה ח"ג).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s