חילול ה' וביזוי כבוד התורה במנהג לכפות על הציבור למנות את בן הנפטר / הרב אשר לעמיל שפיצר הי"ד

בספרו "קונטרס כתר תורה, והוא ברור הלכה של החזקה בענין ירושת הרבנות", האריך הרב אשר לעמיל שפיצער הי"ד לכתוב כנגד המנהג קהילות הממנים לרב את בן הנפטר, אף אם אינו ראוי לכך, וגרמו חילול ה' וביזוי כבוד התורה. כפי שמבואר שם: "ויש רבנים שכנים או קרובים שבשעה שהמת מוטל לפניהם מאיימים על הצבור לקבל מיד את היורש, ומיד קוראים לאספה ומקבלים את בן הרב וכפיה זו שלא כהלכה… ויותר יש לחוש לנשמת הקהל שלא ינהלו ע"י תלמידים שלא הגיעו להוראה… ועל ידי זה תלמידי חכמים שמלאו כרסם בש"ס ופוסקים מונחים בקרן זוית… ומה יעשו אלה גדולים וגאונים מובהקים שאין להם זכות אבות, הלא בכל קהלה וקהלה יש רב ויש לו בנים וחתנים והמה ירשו את הרבנות וצועקים 'והזר הקרב יומת', ואם איזה מקומות מהגליל שלהם רוצים לחלוק וליקח להם רב, מיד יצעקו 'השגת הגבול', לא נשאר איפוא להם רק לנוד לאמריקא, או לגור בעיר שהרב הוא עקר. ויש מקומות שעוברים על לא תלין ואינם מקברים את הרב הנפטר עד שבני הקהלה חותמים לקבל היורש". והסכים על ידו הרב ישכר שלמה טייכטאל הי"ד, בשו"ת משנה שכיר.

הרב אשר לעמיל שפיצר הי

הרב אשר לעמיל שפיטצער הי"ד, אב"ד קירכדארף,  נולד בשנת תרכ"ב בעיר ווערבוי (במדינת סלובקיה) לאביו שהיה בעה"ב פשוט ובעל עגלה בעירו, בעיר ווערבא שימש אז כרב הגאון רבי קאפיל רייך זצ"ל, שהיה אח"כ אב"ד בעיר הבירה בודפסט, שהכיר בילד אשר לעמיל סימני גדלות ודאג עבורו לסדרו בישיבה הגונה וכה נכנס להישיבה הרמה בפרעשבורג בימי כהונת השבט סופר זצ"ל. לימים עבר לישיבה הגדולה באונסדארף ודבק ברבו הגדול בעל תולדות שמואל, הגאון ר' שמואל ראזענבערג  זצ"ל, והרבה חידושי תורת רבו נדפסו ממה שהעתיק תלמידו רבי אשר לעמיל. ידוע מאמר רבו הנ״ל, שיש לו שלשה תלמידים שעליהם העולם עומד. על התורה הרב ממאגענדארף (ר׳ יהושע בוקסבוים ־ גאלאנטא) על העבודה הרב מטירנוי (ר׳ שמואל דוד אונגר ־ נייטרא) ועל גמילות חסדים ר' אשר לעמיל הנ״ל, שהיה מפורסם בעסקנותו בהרבה עניינים.

למד גם אצל ר' ישעיהו זילברשטיין זצ"ל אב"ד וייצן.

היות שהיה בן עניים והיה צריך לפרנסה קבל עליו בבחרותו משרת מלמד תנוקות בק"ק מאנענדארף. לאחר נישואיו עסק בתורה בבית חותנו הגביר בק"ק גלאטאנא, והיה ת"ח גדול וחריף עצום, מהקנאים הגדולים המתנהג בחסידות ומטיף נפלא.

בשנת תרנ"ה נתקבל לדומ"צ בק"ק פאפא, לרב ב"חברת הש"ס" שהיתה מפורסמת מאוד שהיו שם ת"ח גדולים ומפורסמים. שם עמד בראש כנגד המהרסים, ויצא בעוז נגד בית הכנסת העירוני אשר נבנה ע"י הרפורמי לעאפאלד לעוו שהיה בעברו רב בק"ק פאפא, ובו לא העמידו את הבימה באמצע. אנשי הקהילה רצו לקבלו שם לדיין ולמגיד בתנאי שיתפלל בבית הכנסת הנ"ל, אך הוא סירב לקבל את המשרה מטעם זה.

בשנת תרס"ט נתקבל כאב"ד בעיר קירכדורף באונגארן, ונודע שמו לתהלה כמגיד מישרים ונואם בחסד עליון, וכה נבחר לשמש כנציג אגודת ישראל ומראשיה במדינות אונגארן וטשעכסלאוואקייא, והשתתף בכנסיה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג.

בשנת תרפ״א נסעה משלחת של ״אגודת ישראל״ לאמריקה, חברי המשלחת היו, הרבנים: ר׳ דן פלוצקי בעל "כלי חמדה" זצ"ל, ר׳ אשר לעמעל שפיצער, ר׳ יוסף לעוו וד״ר מאיר הילדעסהיים וד"ר נתן בירנבוים. מטרת המשלחת היתה לייסד את אגדות ישראל באמריקה, ובכל מקום אשר מגיע נתקבל בכבוד ורב ונתכבד לדרוש בקרב יוצאי עסטרייך-אונגארן.

בר"ח תמוז תרפ"ב השתתף הרב אשר לעמיל בוועידת טשאפ, והציע שם שלא ימהרו להחליט איסור על "אגודת ישראל", אף שיש לו ביקורת על דברים מסוימים, היות שנמצאים ביניהם גאונים וצדיקים. והציע לשתף פעולה עם מנהלי האגודה בכל מדינה, על מנת לתקן את הדרוש תיקון. בעניין פעילות לטובת הישוב בארץ ישראל, הציע לתת לבית דינו של הרב זוננפלד לבדוק להגדיר אילו מהדברים הם נחוצים ואינם מתנגדים לדת היהודית. בסופו של דבר הוחלט שם שלא להתחבר עם ה"אגודה".

בסוף ימיו התגורר רבי אשר לעמיל בעיר נייטרא אצל בנו ר' חיים יהושע, שם הסתתר בשנות החורבן, ומשם נשלח לאושוויץ ונהרג על קידוש ה' בתאריך י"ט בתשרי תש"ה.

(מקורות: אהלי שם, אור פני משה עמ' כא, החתם סופר ותלמידיו, אידישע וועלט פארומס, המזרחי – גיליון 37 – 14/9/1922)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s