תבערת המחלקות, מכה המשפילה את כבוד התורה ומשפילה את ישראל בעיני הגויים / הרב ישכר שלמה טייכטל הי"ד

אגב אעלה לפני מר ידידי רגש לבבי ברואי תבערת האש של מחלוקת אשר הוא כמכה מהלכת בדורנו, ומה גם במדינתנו שללהב המחלוקת יצאה בכמה מקומות, וכמעט אין קהלה שלא יהיה בה מחלוקת, וכמעט נחרבה המדינה וכבוד התורה הושפלה ארצה, וכבר הביא הרמ"א בתשובה סוף סימן נ"ח בשם כתבי מהר"י ווייל שכתב בזה הלשון, וכבר ראינו קהלות שנהפכו מתוך מחלוקת, עד כאן לשונו. וכן הרב ר' משה בר חסדאי הנ"ל פתח את תשובתו שהבאתי לעיל בזה הלשון, גדול השלום שהוא כלי המחזיק כל הברכות, וגנאי הוא המחלוקת שהוא מחריב את הגופים והממונות ומסלק את השכינה, ואם אין שכינתו עליהם אין עליהם שומר עכ"ל.

ובעוונותינו הרבים אנו רואים בעוונינו כן, שכמעט נהפך כל המדינה וכל מטה לחם נשבר מישראל וישראל שרוי בצער ואין עלינו שומר בעוונותינו הרבים, והדרך ארץ נגד התורה פסקה לגמרי, וכל זאת גרמנו בעצמינו ע"י המחלוקת שיש בינינו.

ודרכי לפרש מה שנאמר ב"והוא רחום" (בשחרית ב' וה') הביטה דל כבודנו בגוים ושקצנו כטומאת הנדה, דלמה נקט דוקא טומאת הנדה הלא יש הרבה מיני טומאות, דידוע דשאר הטומאות באות מבחוץ וטומאת הנדה באה מעצמה, וזה נמי הכוונה יען כי שקצנו כטומאת הנדה שאנחנו מעצמנו משקצים זה את זה ע"י המחלוקת, והוא כטומאת הנדה שבא מעצמה, וזה גורם להשפיל כבודנו גם אצל הגוים ודי לחכימא. וכן מצאתי בספר הקדוש תולדות פרשת בהעלותך כי כשנפלה קטגוריא בין האנשים שמבזין זה את זה או היו מבוזין ושפלין החכמים כל בעיני המונים לימען עצות רעות איך יוכלו לבטל אותו מהתורה והעבודה ואז כשנפלה אלו המבזים בתורת אמת א…. אז עשתה והצליחה שגוזרים האומות על ישראל. עיין שם. (וכן מצאתי בשו"ת תשובה מאהבה סוף סימן ס"א).

ויש תחת ידי תשובה כתב יד מהגאון לבן של ישראל מהר"מ שיק ז"ל שכחב לתלמידו ר' דוד לאנגער ז"ל לסאבאטיש וז"ל, שמעתי שיש מחלוקה בקהלתינו, כאשר שמעתי זאת היה תימא בעיני על כך, הלא ידוע לך כי גדול השלום ושנוא המחלוקת, ואפילו מחלוקת שהוא לשם שמים בתחלתה לבסוף בא הדבר לידי נצחון ולידי שלא לשם שמים, ומרן הגאון בעל חתם סופר ז"ל אמר שלכך ביארה המשנה באבות (פ"ה מי"ז) איזהו מחלוקת שהוא לשם שמים, שגם סופה להתקיים לשם שמים, הוא מחלוקת הלל ושמאי, אבל מלבד זאת אין הבטחה שסופה נשאר לשם לשמים, ולזאת צריך להרחיק מזה, ואם באמת דעות חלוקות בעניני הקהלה טוב להביא הדבר לפני רבנים או שאר מבינים ומבקשי שלום בישראל ואין מחזיקין במחלוקת, ואם מוכרח הדבר להביא לפני בית דין, יקוב הדין את ההר או יבצעו ויפשרו, ואיש על מקומו יבא בשלום, וזרזין מקדימין, ויהי' ה' עמכם וחפץ ה' יצליח בידכם. ואחתום בברכה משולשת דברי רבך הד"ש הקדוש משה שיק מברעזאווע עכ"ל.

וכדברי רבינו המהר"ם שיק הנ"ל כתב גם הגאון המובהק מהר"י ענזיל ז"ל בתוכחתו אל הגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל שם, וזה לשונו ואמנם ידעתי כי תחלת כוונתו של כבוד תורתו לשם שמים, מכל מקום אחר כך מתקלקלת הכוונה, ובהתגלע הריב והיה לשטף מים רבים, המה מי מריבה שלא לשם שמים, ובאמת כולנו נכשלין בעוונותינו הרבים בדבר הזה, וכבר עמלו על נקודה זאת רבותינו בעלי התוספות פסחים דף קי"ג (עמוד ב')  ד"ה שראה בו, שהקשו אהא דאמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף יצרו, והרי מצוה לשנאותו, ותירצו דתחלתו מצוה ואחר כך כיון דגם חברו שונא לו, כדכתיב (משלי כז, יט) כמים הפנים כן לב האדם אל האדם, ובאים מתוך כך לידי שנאה גמורה שלא לשם שמים עכ"ל.

הרב ישכר שלמה טייכטל הי

ובעונותינו הרבים כבר הגיע המחלוקת לגדל שלא לשם שמים והקהלות יורדין מטה מטה, על כן אולי היה מן הראוי שיבחרו במדינה שלשה רבנים נשואי פנים אשר צדקתם מכרזת עליהם, ייסעו לכל המקומות שנעשה פירוד לבבות ומחלוקת, להעמיד השלום על מקומה, כי רק בזה האופן ינצל כבוד התורה וממונם של ישראל שלא תלך לאיבוד, כי כל הקהלות שנעשה שם חלוקה בשנים האחרונות רק ממדת הנצחון נצמח ואין דורש ואין מבקש, ולציון דורש אין לה, מכלל דבעי דרישה.

וכותב אני זאת להדרת גאון ישראל יען כי הנהו עסקן בעניני הכלל, ואני הגבר יודע ועד שעד כמה נופלים אשיות ויסודי הקהלה ע"י המחלוקת, ומי יודע שעד כמה תהיה מחרבת ומכה מהלכת אם לא יבקשו השלום ולרדוף אחריה, ורק באופן זה שיבואו שלשה רבנים חשובים בלי שום קריאה רק מעצמם אל העיר ויתהו על קנקנה ולהכריח שתי המפלגות להשוות השלום ביניהם, ואז על ידי זה ישבתו המחלוקת ויתרומם קרן התורה ותחזור העטרה ליושנה, והדרך ארץ לפני הרבנים והתלמידי חכמים יתחזק כמקדם, כן דעתי הענייה בזה ואשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים. (ובתשובת שערי דעה חלק ב' כתב וז"ל רוב המחלוקת בנוי יותר על יסוד נטית הרצון והחפץ מצד פניות שונות ולא על השכל והאמת עכ"ל, עיין שם).

עיין תנא דבי אלי' פרק י"ח וזה לשונו, דבר אחר לא תלך רכיל בעמך ארבע מדות יש באותו מקרא שתי מדות של צדיקים ושתי מדות של רשעים, שתי מדות של צדיקים כיצד, צא ולמד ממשה ואהרן שנתכוונו ועשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובין ישראל תלמידי חכמים לעמי הארץ ובין חכם לחכם ובין אדם לחברו ובין איש לאשתו וכו', שתי מדות של רשעים כיצד, צא ולמד מן דתן ואבירם הרשעים שהתכוונו ועשו מחלוקת בין ישראל לאביהם שבשמים ובין ישראל עמי הארץ לתלמידי חכמים ובין חכם לחכם ובין אדם לחברו ובין איש לאשתו, עיין שם, הרי דהחוב לעשות שלום בין כל הכתות אפילו בין תלמידי חכמים לעם הארץ וזה ממדת צדיקים, ודו"ק.

ומצאתי עוד בספר הקדוש ישמח משה הנדפס מחדש בליקוטים, בטעם דמריבה נקראת מצה, דבכל מריבה נראה לכל אשר מבעלי ריב שמצוה הוא עושה רק שבאמת אין כונתו לשמו יתברך רק משום איזה טינא והוא"ו הוא שם שמים, ואם כן כשנחסר שם שמים מן מצוה, היינו שנחסר הוא"ו, נשאר מצה עכ"ל.

ואחתום בברכה משולשת והנני דורש שלומו ושלום תורתו באהבה ובלב ונפש חפצה,

ידידו עוז הק' ישכר שלמה טייכטהאל

(תשובה שנכתבה לרב אשר לעמיל שפיצער הי"ד, המובאת בשכיר חושן משפט, סוף סי' יב)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s